זוכרים את יהודי אתיופיה

0

בגלל אילוצי הקורונה וההנחיות למניעת התקהלויות, התקיים השנה טקס הזיכרון העירוני ליהודי אתיופיה שמצאו את מותם בדרכם לישראל מאתיופיה ומסודן, בחלקת הקהילות בבית העלמין. הטקס התקיים במתכונת מצומצמת במעמד קייס גרמאו ורב הקהילה הרב אמיר מנגיסטו, ובהשתתפות ראש העיר צביקה גנדלמן, חבר מועצת העיר טספאי אדרג’או, מפקד משטרת חדרה סנ”צ יגאל בן-לולו, ונציגי הקהילה האתיופית.

מנהל מחלקת שותפויות בקהילה מוטי מברט, ציין כי השנה אמנם התקיים טקס מצומצם, אך מכובד ומכבד לא פחות משנים עברו, ובעיקר העלה על נס את זכר הנספים. 

האירוע נפתח בברכת הקייס, תפילות קדיש ויזכור, ודברים מפי חבר המועצה טספאי שחלק עם הנוכחים את סיפורו האישי.  תושב חדרה, דמוז מקונן, ריגש את הנוכחים כאשר סיפר על שנות הנדודים והתלאות שעבר עם משפחתו בדרך לישראל, אשר במהלכן איבד את בנו הקטן ואת חמותו.

ראש העיר עמד על חשיבות הטקס והנצחת הנספים, ובעיקר הדגיש את החשיבות של הנחלת החלום לעלות לארץ ישראל והקורבן שהקריבו להגשמת, לדורות הבאים.

הטקס הסתיים בהדלקת משואות להעלאת זכר הנספים, ולסיום הדליק הציבור נרות זכרון ברחבת הטקס ולמרגלות אנדרטת ההנצחה.

בתחילת שנות ה-80 החלה יציאה המונית של יהודי אתיופיה מן הכפרים לעבר סודן. רבים מיהודי אתיופיה, שחלמו כל השנים לעלות לישראל, הצליחו לברוח מאתיופיה לגבול אתיופיה וסודן, ושם המתינו במחנות זמניים לעלייה לישראל. בדרכי הבריחה ובמחנות בסודן סבלו היהודים ממגפות, מרעב, וממעשי התנכלות, אונס ושוד. הצעידה של משפחות, קשישים וילדים נמשכה לעתים חודשים, ולאחריה נאלצו העולים להמתין במחנות הפליטים בסודן כשנתיים עד לחילוצם ולהעלאתם ארצה. כ-4,000 מבני העדה נספו בדרכים ובמחנות בניסיונם לעלות לישראל. 

הטקס העירוני מתקיים בחדרה מדי שנה בסמיכות לטקס הממלכתי בהר הרצל, אשר על-פי החלטת ממשלה נערך ביום ירושלים. מועד הטקס העירוני נקבע בעצה אחת עם נציגי העדה, וזאת על מנת לאפשר לקהילת עולי אתיופיה להשתתף הן בטקס הממלכתי והן בטקס העירוני.

בבית העלמין בחדרה הוצבה אנדרטת זיכרון בחלקת הקהילות הממוקמת בקדמת בית העלמין במטרה לאפשר גישה נוחה אל המצבה לצעירים ולמבוגרים כאחד. על המצבה חקוקה כתובת בעברית ובאמהרית המקדישה את האנדרטה “לזכר יהודי אתיופיה אשר נספו בדרכם מאתיופיה וסודן לארץ הקודש. בני קהילת יהודי אתיופיה אשר מקום קבורתם לא נודע. מזקנים ועד טף שלא הגשימו את חלומם להגיע לציון בירושלים. אנו בני ישראל נזכור אותם לעד ולא נשכח. יהי זכרם ברוך”.

יש לך מה להגיד על הכתבה? נשמח לתגובה שלך

Your email address will not be published.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות