חתונה במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה

0

ד”ר רנת ריינס- כרמל, רופאה בכירה שהייתה בתורנות, בדקה את אחת המטופלות- אישה בת 62, חולת סרטן אלים, שמצבה מתדרדר במהרה.

היא עדכנה את בתה היחידה- ליפז (26) על מצבה הקשה של האם וכשהשיחה התארכה מעט, הבינה ד”ר ריינס-כרמל כי ליפז ובן זוגה אלן היו אמורים להתחתן בחודש אוגוסט, אך בשל הקורונה נאלצו לדחות את החתונה.

היא שאלה אותה אם חשוב לה שאמה תהיה בחתונה וכן הציעה לסייע בהבאת רב שיחתן את הזוג בבית החולים. בהתייעצות עם אמה, החליטו הזוג לקיים את החתונה כבר באותו היום, לצד מיטתה של האם.

תוך שעתיים וחצי, בסיוע של עובדי בית החולים ואנשים טובים מהסביבה, הופקה חתונה שלא הייתה מביישת שום אולם אירועים. מהרגע שהתגלגלה הבשורה על כך שיש זוג שרוצה להתחתן בנסיבות אלה, עובדים מכל המחלקות ב”הלל יפה” – החל ממחלקת נשים, רב בית החולים, המחלקה הלוגיסטית, הדוברות, שינוע, טקסטיל, חווית השירות, המטבח, פיזיותרפיה, חצר וכל מי שרק היה באזור, נתן כתף – הכול בתרומה.

פרסום פוסט קצר על החתונה על ידי אחת מעובדות מחלקת הדוברות יצר מבול של פניות לסייע. תוך שעה הגיעה מאפרת וספרית- בחינם, הובאו סידורי פרחים לכלה ולארגון האולם – בתרומה, אורגן כיבוד על ידי המטבח של בית החולים וכן הובאו קינוחים ועוגת חתן כלה – בתרומה, צוות מחלקת הטקסטיל עיצב את המקום, כולל שביל חופה ופרחים לאווירה. בשיתוף רב בית החולים ונציג של יד שרה הובאה חופה והושג אישור להתחתן כבר היום (הזוג כבר היה רשום כאמור, ואמור היה להתחתן).

גם הרב מגן רונן, שחיתן את הזוג, עזב את התלמידים שלו בישיבה והגיע במהירות מבת-ים לבית החולים.

וברגע האמת, בהשתתפות עובדים וקרובי משפחה מעטים של הזוג, נערכה חתונה מרגשת ביותר. אחיות המחלקה המסורות הכניסו את מיטת האם לרחבת הפטיו תחת החופה כדי שהאם תזכה לראות את בתה היחידה מתחתנת עם בחיר ליבה. צוות בית החולים החזיק את החופה (כולל מנהל מחלקת נשים ומנהל מחלקת יולדות וחדרי לידה שהתנדבו בשמחה למשימה).

את החתן ליוו לחופה ד”ר מיקי דודקביץ- מנהל המרכז הרפואי הלל יפה ופרופ’ מוטי חלק-מנהל אגף נשים ויולדות. לטובת משפחת החתן מתגוררת בצרפת, וכדי שתזכה לראות את החתונה, פיזיותרפיסטית המחלקה- עדי,  העבירה את החתונה באפליקציית זום, בשידור ישיר למשפחה ולחברים. הטקס כולו התנהל כך שמהמחלקות בקומות מעל צופים ומצלמים בהשתאות את כל הסיטואציה, כולל זריקת סוכריות מתבקשת לאחר שבירת הכוס.

האם, שהייתה חלשה מאוד, חייכה כשקיבלה להחזיק את הכתובה בידה, כשלצידה הבת, קרובי משפחה ספורים ואחיות המחלקה.

בני הזוג הנרגשים הודו מקרב לב לעובדי בית החולים ולאנשים הנדיבים שהתגייסו מכל הלב ותרמו להפקת החתונה.

יש לך מה להגיד על הכתבה? נשמח לתגובה שלך

Your email address will not be published.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות