- האם החיסון מבוסס רנ"א (mRNA) הינו טכנולוגיה חדשה לחלוטין?
לא, רנ"א שליח ((mRNA הנושא את הקוד ליצירת חלבון מתאים, התגלה ב- 1961 והיכולת ליצור תרופות בעזרתו תוארה כבר ב- 1989-90, מאז ועד היום פורסמו עשרות מחקרים בנושא, מה שאפשר פיתוח מואץ של חיסון נגד ה COVID 19.
מה שבלם את הטכנולוגיה הזו מלהפוך לרחבת היקף עד כה, הוא בעיקר הקושי הלוגיסטי הנדרש עקב שרשרת הקירור, במקרה זה הקפאה עמוקה.
- כיצד פועל חיסון זה?
לעניין זה קיים כבר יש ידע רב: ב"קו הראשון" של מערכת החיסון, נמצאים תאים המכונים "תאים מציגי אנטיגנים", ה-mRNA נכנס לתאים הללו, נקשר לריבוזום (שהוא האיבר בתא האחראי לייצור חלבון ע"פ תבנית ה mRNA), ועובר תרגום לחלבון מסוים של נגיף הקורונה המכונה חלבון הספייק. חלבון זה נבחר כמטרה לחיסון כיוון שזהו החלבון שבעזרתו הנגיף חודר לתא, ונטרול שלו ימנע הידבקות. חלבוני הספייק שנוצרו בגוף של מקבל החיסון, מפעילים את כל זרועות מערכת החיסון, ויוצרים תגובה חיסונית חזקה.
לצורך ההשוואה החיסונים מודרניים, הם ברובם חיסונים חלקיקיים, מטוהרים, ולכן נזקקים לתוסף לצורך הפעלה יעילה של מערכת החיסון. התגובה החיסונית המצוינת שמשרים חיסוני ה- mRNA מייתרת את השימוש בתוספים הללו.
מולקולת ה- mRNA אינה חודרת לגרעין, ואינה יכולה להשתלב או לשנות את ה DNA שבתוכו. למעשה, בגוף האנושי אין אנזים המסוגל להפוך RNA ל -DNA . חיסוני ה mRNA הינם חיסונים הגורמים להפעלה טובה של מערכת חיסון, על כל זרועותיה, הדומה ליכולתם של חיסונים חיים מוחלשים.
בניגוד לחיסונים ה"קלאסיים" לא נעשה שימוש בווירוס חי בתהליך יצור החיסון מאחר וזהו mRNA סינטטי. תהליך זה הינו בטוח מאוד והחיסון טהור ביותר.
יתרון נוסף של חיסונים אלה הוא הגמישות הרבה, במידה ומתרחש שינוי בעקבות מוטציה או הופעה של זן שונה, ניתן במהירות יחסית להתאים את החיסון לזן החדש.
- האם חיסוני ה mRNA עלולים להשפיע על המטען הגנטי של המאכסן?
לא. mRNA אינו חודר או מתחבר לחומר הגנטי התאי, ואינו נשאר בגוף, אלא מהווה מעין הוראה זמנית לייצור חלבון, במקרה של חיסון mRNA לCOVID 19 – – חלבון הספייק.
הוראה זו היא אחת מתוך 5000 בדקה הקיימות בכל תא במקביל, ועוברת פירוק תוך זמן קצר כך שניתן לדמותה ל"סטורי" בפייסבוק / באינסטגרם, המופיע לזמן קצוב, רק כדי להעלם תוך זמן קצוב אחרי שמילא את תפקידו.
- 4. מהי יעילות החיסון ?
נתוני השלב השלישי של חיסון פייזר מראים על יעילות של ~95% במניעת הידבקות לאחר קבלת 2 מנות.
- מה ידוע לגבי בטיחות החיסון ?
קיים מידע רב: היות שהטכנולוגיה נחקרת כבר עשרות שנים, קיים מידע רב לגבי בטיחות, גם ארוכת טווח, של שיטת חיסון זו כנגד מגוון מחוללים וכן סרטן.
תופעות הלוואי שדווחו לאחר החיסון של פייזר- על פי תוצאות הפאזה (שלב) השלישית שפורסמו השבוע ):
תופעות לוואי קלות:
- סיכוי גבוה (עד 80% ) למיחושים במקום ההזרקה, ברב המקרים בדרגה קלה – בינונית, סיכוי נמוך (פחות מ 5% לאודם/ נפיחות).
- חם – פחות מ 5% לאחר המנה הראשונה, עד 15.8% לאחר המנה השנייה. במרבית המקרים חם נמוך.
- עייפות – עד 47% לאחר המנה הראשונה, עד 60% לאחר המנה השנייה. במרבית המקרים בדרגה קלה – בינונית.
- כאב ראש – עד 42% לאחר המנה הראשונה, ו 52% לאחר המנה השניה. ברב במקרים בדרגה קלה – בינונית.
תופעות לוואי חמורות:
- במהלך המחקר מתו 6 אנשים, 2 בקבוצת המחקר ו 4 בקבוצת הפלאצבו , ועדת מעקב המחקר קבעה כי אף מקרה לא היה קשור לקבלת החיסון או פלאצבו.
- מבין 20,000 נסיינים שקיבלו את החיסון אותרו 3 מקרים של תופעות לוואי שהוגדו כחמורות וכקשורות לקבלת החיסון (מקרה של פגיעה בכתף, מקרה של הפרעה בקצב הלב, מקרה של הגדלת בלוטות לימפה) – כאמור מדובר במקרים נדירים מאד.
חשוב לציין כי ניטור תופעות הלוואי במחקרי שלב 3 נעשה על ידי ועדות עצמאיות שאינן קשורות ליצרניות החיסונים וכל הנתונים יבדקו על ידי רשויות הבריאות לקראת אישור השיווק הראשוני.
- מה לגבי אנשים הסובלים מאלרגיה, ילדים ונשים הרות?
לאור מקרים בודדים של תופעות אלרגיות חמורות בבריטניה, הוחלט לא לחסן בשלב זה אנשים שלהם אלרגיה חמורה לחיסון/ מזון או תרופה.
בשל חוסר בנתונים לא יחוסנו בשלב זה: ילדים עד גיל 16 שנים, נשים הרות/ מניקות.
- 7.האם העובדה שהחיסון פותח במהירות מעידה על קיצורי דרך שנעשו על חשבון בטיחות החיסון ?
לא. מדובר בטכנולוגיה שהייתה בפיתוח במשך שנים ומתאימה במיוחד למצב הנוכחי. למעשה חברת מודרנה יחד עם הNIH החלו לפני שנים בפיתוח חיסון דומה עבור וירוס שאחראי למגיפת קורונה קודמת (ה- MERS), פיתוח שנעצר שכן מגפה זו נבלמה. גמישות טכנולוגיה זו איפשרה התאמה מהירה לנגיף הנוכחי.
בימי שגרה, פיתוח חיסונים הוא תהליך ארוך ויקר מאוד, מעט מהחיסונים צולחים את משוכת היעילות הראשונית והמחקר בבעלי חיים, וכל שלב גורש גיוס מימון על מנת להתקדם לשלב הבא. כאן ניתן אישור מיוחד לאחד את שלבי מחקר 1 ו 2.
בסופו של דבר, המשוכה האחרונה בכל אחד מהחיסונים הוא מחקר שלב 3, אליו יש לגייס עשרות אלפי משתתפים, ולבחון את מידת ההגנה של החיסון על קבוצת המחקר לעומת קבוצת הביקורת. במצב "רגיל" תהליך גיוס כזה אורך חודשים רבים, וההמתנה להגעה ליעדי המחקר ברמת תחלואה נמוכה (למשל בחיידק המנינגוקוקוס), או כאשר תקופת הדגירה ממושכת (למשל בנגיף הפפילומה) יכולה להמשך שנים.
בפנדמיה הנוכחית, עשרות אלפי מתנדבים הסכימו להשתתף במחקר, כך שהגיוס בוצע במהירות שיא, זאת, בשילוב עם רמת התחלואה הגבוהה, אפשרו להגיע במהירות ליעדים שאיפשרו הוכחות ליעילות והבטיחות של החיסונים.
ניטור תופעות הלוואי בוצע גם הוא באופן יעיל ומדויק יותר בהשוואה למחקרי עבר, שכן את מחברות המחקר המגושמות החליפו אפליקציות המותקנות על הטלפונים של הנבדקים ולכן המעקב והדיווח בנוגע לתחלואה ותופעות לוואי הפכו פשוטים מהירים ומדויקים יותר.
- האם אין חשש מתופעות לוואי שיצוצו בהמשך, כאשר החיסון יעבור לשימוש המוני?
תמיד יש לוודא ולבדוק. בהיסטוריה של פיתוח חיסונים היו מקרים של תופעות לוואי קשות לאחר חיסון, אך הן הופיעו תוך שבועות ממתן החיסון. היות שהזמן הזה כבר חלף, אין סיבה להניח שתצוץ תופעת לוואי שכזו. כמובן שיש להמשיך ולנטר תופעות שקורות למקבלי חיסונים, ולוודא האם הן קשורות או לא לחיסון, כפי שהדבר מבוצע בכל עת, לגבי כל חיסון.
- מה ידוע על החיסון בילדים ?
עד כה ידע מצומצם: כיוון שכך, עד שלא יתקבלו נתונים מפורטים לגבי יעילות ובטיחות החיסונים הללו בילדים – לא יחוסנו ילדים.
- 10. מה לגבי אנשים שחלו בקורונה והחלימו? האם גם הם צריכים להתחסן? לבצע בדיקה לגילוי נוגדנים? (האם הם מחוסנים באופן טבעי כבר?)
מחלימים אינם בתיעדוף כרגע ולכן לא יחוסנו בשלב זה.
עובדי בית החולים, שהם מחלימים, ומעוניינים בכך, יכולים לבצע בדיקה סרולוגית, ובמידה ולא ימצאו להם נוגדנים, יוכלו להתחסן.
- 11. אם אני מקבל כבר תרופה ביולוגית (זריקות לטרשת נפוצה, טיפול ביולוגי לסרטן, זריקות ביולוגיות למיגרנה וכו'), האם נאסר עליי להתחסן בחיסון ה-mRNA?
אין הוראת נגד למקבלי טיפול ביולוגי.
- ומה לגבי חולי אסטמה ואנשים שסובלים מאלרגיות או ממחלות ריאה- יכולים להתחסן?
כמו בכל חיסון, בעת התקף חריף, לא כדאי להתחסן. פרט לכך – ניתן ואף מומלץ להתחסן.
- מה לגבי החיסונים של מודרנה – האם מדובר באותו מנגנון? מה הסיכון בהם? האם משנה באיזה מהחיסונים להתחסן, ואיך מחליטים מי מתחסן באיזה חיסון?
מדובר באותו מנגנון חיסון. הנתונים המדויקים לגבי חיסון מודרנה עומדים להתפרסם בימים הקרובים. כרגע זמין רק חיסון פייזר בארץ.
- האם נכון שהחיסון אינו מונע את הידבקות נוספת במחלה? אם כך – למה להתחסן?
עבודות בבעלי חיים מורות שהחיסון מונע הידבקות. בבני אדם יש הוכחות בשלב זה שהחיסון מונע מחלה ומחלה קשה ביעילות גבוהה מאד, גם בגיל מבוגר ובאוכלוסיות בסיכון.
טרם הובהר האם החיסון מונע הדבקה, ולכן, בינתיים ובוודאי כל עוד יש תחלואה כה משמעותית, לא נוכל להסיר את המיגון.
- אם התחסנתי, האם אני יכול להפסיק ללכת עם מסיכה? (האם ההגנה היא מלאה?)
כאמור, טרם הובהר האם החיסון מונע הדבקה, ולכן, בינתיים ובוודאי כל עוד יש תחלואה כה משמעותית, לא נוכל להסיר את המיגון.
- למה לי "לרוץ להתחסן ראשון"?
החשש מהליכה בנתיב חדש, שלא צעדו בו לפנינו אנשים רבים הוא ברור. האלטרנטיבה – ברמה האישית, סיכון תמידי להידבקות, על כל הכרוך בכך, וברמה הכללית – מחיר בריאותי , כלכלי, חינוכי, רגשי, חברתי, ותרבותי עצום וקשה מנשוא. תופעות הלוואי של החיסון שתוארו עד כה דומות בעוצמתן ושכיחותן לכל חיסון "שגרתי" כדוגמת החיסון לטטנוס הניתן שנים רבות.
- מה לגבי החשש התופעות לוואי ארוכות טווח עלומות?
ראשית אנו יודעים שתופעות לוואי של חיסונים מופיעות תוך מספר שבועות מהחיסון, לגבי תקופה זו הנתונים כבר ידועים: תופעות לוואי משמעותיות שדווחו היו בשיעור נדיר מאד, וככזה לא ניתן לדעת אם החיסון היה הסיבה להן. אף תופעה שדווחה לא הייתה מעל השכיחות הצפויה באוכלוסייה.
נוסף על כך יש לזכור שבחיסון מציגים לגוף אך ורק חלבון אחד, החלבון שבעזרתו הנגיף חודר לגוף, בלי אף אחד מהחלבונים שיוצרים את המחלה .
אבל במחלה עצמה, הנגיף כולו חודר לגוף, על כל השלכותיו. רב חולי ה covid אכן מחלימים, אך הנזקים ארוכי הטווח רק מתחילים להתבהר, כולל ירידה קוגניטיבית, נזק ראתי כרוני. יייתכן שהנזק לכלי הדם ייתן את אותותיו בהמשך – עם התקפי לב, ושבץ מוקדמים, כך שבברור גם ברמת הפרט המחלה מסוכנת יותר מהחיסון.
