במשחק הגורלי העונה, על כל העונה הפועל חדרה לא מצמצה ועשתה את זה בענק, חזרה לליגת העל אחרי שנים רבות. משחק הירואי בו אסי גומה כבש שער בדקה ה-18 וסימן ניצחון במשחק עם הפועל נצרת עילית.
הקבוצה של ניסו אביטן הציגה כדורגל מצויין העונה ובעונה הקודמת לה, מי שחשב לרגע כי מתכון העלייה הוא כדורגל בונקריסטי ומשעמם, הגיעו שחקני הקבוצה והציגו כדורגל יפה ושוטף והוכיחו שאפשר לשחק יפה ופתוח ממשחק למשחק.
אבל הסיפור הוא הרבה מעבר לכדורגל זהו סיפור על ספורט ונשמה, שחקני בית נפלאים ותלכיד קבוצתי מעורר השראה.
האוהדים ליוו את הקבוצה במשחקי הבית והחוץ תוך שהם מציגי מפגני עידוד ותפאורות שלא רואים אפילו בקבוצות ותיקות בליגת העל.
נחזור לספורט ולנשמה – לא פעם אנו מביטים באימפריות הספורט הגדולות בארץ ובעולם ולא מבינים איך תקציבי עתק לא מביאים תוצאה? כסף בספורט הוא לא מתכון לאליפויות, כל הכסף בעולם לא יקנה רעב של שחקן, כל כסף בעולם לא יצור נשמה עבור שחקן. ואולי החלק היפה בהפועל חדרה: מחוייבות מקומי וגאווה מקומית. ככה זה שיש שלד שחקני בית נהדר ומחוייב.
שחקני הקבוצה הם בראש ובראשונה שחקני נשמה, בזכות מועדון שיצר אווירה מעולה וקשר משפחתי בין כלל מרכיבי הקבוצה והבין בדיוק מהו המתכון להצלחה בספורט – תן את הנשמה, תהיה ספורטאי ומקצוען, התוצאות יגיעו. והן בהחלט הגיעו.
חלק יפה נוסף במסע הוא הקהל, נחשפתי אליו בשנה האחרונה בשיחות וברשתות החברתיות, מה מיוחד כאן תשאלו? אני חבר בהרבה דפים של קבוצות ספורט מקומיות וארציות (התפקיד מחייב) מספיק הפסד אחד כדי למצוא בפייסבוק מקבצי קללות, קריאות לפיטורין ועוד ועוד…בערוצי המדיה החברתית של הפועל חדרה? תענוג לקרוא ולהרגיש את האווירה: פרגון, תמיכה, התארגנות על הסעות לכל פינה בארץ וקשר חם שבהחלט שווה ליגת העל!
אז מה בעונה הבאה? קודם כל קבוצה בליגת העל שווה איצטדיון ביתי ברמה של ליגת העל ואני מניח שנשמע על כך בהמלך הקיץ, קבוצה בליגת העל שווה תקציב מורחב ואיתן כדי להחזיק קבוצה ולשאוף למעלה. חשוב לשמר את הסגל הקיים ששווה ליגת העל עם חיזוקים מתאימים.
איך הגדרתי זאת אתמול עם חבר אוהד הפועל חדרה ששאל אותי ממה אני מתרגש כאוהד מכבי חיפה, עניתי לו: "זאת הפעם הראשונה בחיים שאני מחזיק אצבעות ומתפלל בשביל קבוצה אדומה, הקבוצה שלך נתנה לי העונה כל מה שחסר לי בקבוצה שלי!"
היה משהו בעונה הזאת שגישר על הכל, הגאווה המקומית היא חלק מזה, חדרה היא לא פריפריה, היא עיר גדלה וצומחת ועכשיו יש לה קבוצה בליגת העל.
לשחקני והנהלת הקבוצה – ברכות על העלייה ההיסטורית ופרגון ענק על כך שהיתם מקור לדוגמה של התנהלות ברמה של חו"ל על המגרש ומחוצה לו, ועל ווינריות ללא פשרות.
הכותב: צחי צימט, עורך ראשי NHN
