הכנסת קיימה טקס ממלכתי למייסד ניל"י. בימים אלה מקודמת הצעת חוק לקבוע את יום פטירתו של אבשלום פיינברג כיום ציון שנתי ממלכתי
יחזקאלי ונציגים מחדרה בטקס הממלכתי בכנסת. צילום: דוברות עריית חדרהסגנית ראש העיר חדוה יחזקאלי ונציגי "נחלים" החברה לפיתוח תיירות בחדרה ייצגו את חדרה בטקס ממלכתי שהתקיים בכנסת, לציון 100 שנים לנפילתו של אבשלום פיינברג. לנציגות החדרתית הצטרפו גם מורה הדרך יוכי משל ומתנדבות מבית פיינברג, אשר הביאו עימם תמונה גדולה של אבשלום פיינברג, אשר הונחה על שולחן הכנסת והוצגה בכבוד רב.
בנוסף לטקס הממלכתי בכנסת, התקיימה אזכרה ממלכתית בחלקת הקבר בהר הרצל.
במקביל מקודמת בכנסת הצעת חוק פרטית שהוגשה על-ידי קבוצה של חברי כנסת, לקבוע יום ציון שנתי ממלכתי להטמעת ערכו וחשיבותו של ארגון ניל"י.
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי, הפעילות של ארגון המחתרת ניל"י, שאנשיו היו ראשוני הפעילים למען עצמאות יהודית בארץ ישראל, תרמה לסיומו של השלטון העות'מאני בארץ ישראל, לחיזוקו הפנימי של עם ישראל, להתפתחותו ולעיצובו של כוח צבאי במדינת ישראל ולקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
על-פי ההצעה, יום הציון השנתי יחול מדי שנה ביום כ"ו בטבת, יום פטירתו של אבשלום פיינברג.
בחייו הקצרים היה אבשלום איש רב פעלים וסיפור חייו ומותו הפכו למיתוס. הוא נולד ב-23 באוקטובר 1889 ובהיותו ילד עבר להתגורר עם הוריו פאני ולוליק בבית שבנו ברחוב הגיבורים בחדרה, וממנו יצא לדרכו האחרונה. הבית, מבתיה הראשונים של חדרה, שוחזר ושוקם ביוזמה משותפת של משפחת פיינברג, עיריית חדרה, המועצה לשימור אתרי מורשת ומוזיאון "החאן" לתולדות חדרה, ומשמש כיום כאחד מאתרי התיירות הבולטים בעיר.
אבשלום היה צעיר בעל נפש פיוטית אשר הרבה בכתיבה. אחד ממכתביו עובד לשיר הידוע "אלף נשיקות". בנוסף הוא ניחן בעוז רוח והיה ממייסדי מחתרת ניל"י אשר בין שורותיה פעל להביא לסילוקו של השלטון הטורקי מארץ ישראל כדי שהבריטים יעזרו בהקמת המדינה היהודית.
בינואר 1917 יצא בשליחות סודית אל המפקדה הבריטית בקהיר מחופש לבדואי ורכוב על סוס. עקבותיו נעלמו למשך שנים רבות, ורק בדיעבד נודע שנרצח ידי בדואים ונקבר בחולות רפיח במדבר סיני. לאחר מלחמת ששת הימים, ב-1967, התגלו שרידי אבשלום מתחת לעץ דקל אשר צמח מגלעיני תמר שהיו בכיסו בעת שנרצח, והוא הובא לקבורה בהר הרצל בירושלים.
בחודש מאי 2009 ניטע בהר הרצל חוטר מעץ הדקל המקורי למראשות קברו של אבשלום, וחוטר נוסף ניטע לפני כחמש שנים בחצר בית פיינברג בחדרה.
בהתייחסותה להצעת החוק אמרה יחזקאלי כי, "יש לעשות הכל על מנת שיום ניל"י יצוין ביום נפילתו של אבשלום פיינברג. הוא היה הצבר הראשון שנשלח ללמוד באוניברסיטת סורבון בצרפת. לאחר שחזר ארצה, חבר לאהרון אהרונסון והיה בין מקימי מחתרת ניל"י. השניים אף דאגו לגייס כסף מארה"ב כדי להקים חוות ניסיונות, המונצחת עד היום בגן המייסדים בקומפלקס יד לבנים בחדרה, ובעצם הניחו את היסודות למדע ומודיעין וקשרו את הקשרים הראשונים עם יהדות ארה"ב. מחקרים שערך אפרים הלוי ראש המוסד לשעבר, בארץ ובחו"ל, העלו כי הצהרת בלפור ניתנה הרבה הודות לפעילות של מחתרת ניל"י, ולכן על כנסת ישראל לאמץ את יוזמת חברי הכנסת מכל סיעות הבית ולציין את יום פטירתו של אבשלום כיום זיכרון ממלכתי".
