בית הכנסת נבנה מתרומות הברונית עדה רוטשילד בשנות ה- 30 וזוכה לשיפוץ נרחב, זאת לאחר חודשים של תכנון הפרויקט ואיגום משאבים בשיתוף ועד בית הכנסת, המועצה המקומית פרדס חנה כרכור והמועצה לשימור אתרים. השיפוץ יכלול הן טיפול במעטפת החיצונית של המבנה והן בחלל הפנימי של בית הכנסת. בימים אלו כאמור מסתיים שלב שיפוץ מעטפת בית הכנסת ובשלב ב' יטופל החלק הפנימי שלו.
בית הכנסת תוכנן ע"י פיק"א בתכניות הקמת המושבה, הבניין בעל קומפוזיציה סימטרית ועיטורים פונקציונליים נבנה עם גג גבוה הנשען של 8 עמודים ומוקף רצועות חלונות עליונים המאירים את אולם התפילה. תכנון המבנה כ בית בטחון נעשה כך שניתן יהיה לשכב על הגג ולהשקיף על הסביבה, להתגונן מפני מתקפה ומאחר יותר הפך לסליק ונערכו בו הדרכות על נשק לחברי ההגנה ואצ"ל.
על התכנון המוקפד של בית הכנסת היה מופקד, אדריכל אלכסנדר ברוולד (1887-1930) שהיה מחלוצי האדריכלות הישראלית והמשפיעים על התגבשות הסגנון האקלקטי בארץ ישראל. בין השאר הוא תכנן את בניין הטכניון הישן והיה ממקימי הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.
טקס חנוכת בית הכנסת נערך ב- 31 לינואר 1936 בו גם הוכתר הרב צבי יהודה למצר, לרבה הראשון של המושבה. בארון הקודש נמצא ספר תורה- אוד מוצל מאש ליל הבדולח בגרמניה שהוברח לארץ בתקופת המנדט.
יחד עם שיפוץ בית הכנסת ובמרחק פיסת הליכה מבית הכנסת, יחל בחודשים הקרובים ובהשקעה חסרת תקדים של כ- 4 מיליון ₪ פרויקט הסדרת הרחבה שבמרכז המושבה- רחבת יד לבנים. מדובר בפרויקט דגל שיסדיר את הרחבה כך שתשמש את התושבים כמרחב ציבורי פונקציונלי ביום יום ורחבה מכבדת לטקסי הזיכרון בהם משתתפים אלפי תושבים. רחבת יד לבנים ממוקמת מחוץ למבנה יד לבנים, בית ראשונים, ומרכז העסקים של המושבה. לאחר קום המדינה הוקם במקום גן לזכר הנופלים בעיצוב האדריכל אריה אל-חנני. הגן התאפיין במדשאה רחבה מוקפת בשביל אבן בשילוב ערוגות גינון ועצי צל. עם חלוף השנים הגן נזנח ואיבד את הדרו. בשטח נשארו מס' עצים ותיקים מהגן המקורי. למעשה פרויקט הסדרת רחבת יד לבנים בלב ליבה של המושבה הוא פרויקט ראשון מסדרת פרויקטים לחידוש ומתיחת פנים למרכז המושבה ועם סיומו צפויים פרויקטים נוספים שיביאו לשיפור נראות המרחב הציבורי וישפר את נראות לב המושבה פרדס חנה כרכור.
