את מאבקי ציבור הנכים אנו פוגשים בעיקר כשהם עולים לכותרות, אך את המאבק היום יומי הקשה עם קצבאות שלא ממש מספיקות – אנחנו פחות מכירים. אסף בנימיני מציג את הנושא מהזווית האישית שלו ואת המציאות הקשה איתה נאלצים להתמודד הנכים מידי יום.
אני אדם בן 43, שסובל ממספר מחלות כרוניות, שמחמירות יותר ויותר עם השנים. הקצבה אותה מקבלים נכים כמוני בסך 2491 שקלים לחודש אינה יכולה לכסות על ההוצאות הכספיות הרבות שנכפות עלינו בשל ההחמרה במצב והיעדר יכולת לממן צרכי קיום בסיסיים כמו דיור מתאים ומותאם לאדם נכה, היעדר יכולת לממן מצרכי מזון בסיסיים או תרופות וטיפולים רפואיים חיוניים וגם עזרה בבית(אני, למשל אינני אדם סיעודי, אולם בשל מצב בריאות הלקוי אין ביכולתי לדאוג לנקיון הבית באופן עצמאי-מה שמאלץ אותי לשלם עבור עזרה זו באופן פרטי).
זאת ועוד:העלייה ביוקר המחייה בישראל אומנם פוגעת בכולם-אך בנכים היא פוגעת הרבה יותר מן הממוצע באוכלוסייה הכללית גם בשל העובדה שקצבאות הנכות אינן מעודכנות כבר שנים רבות.
ולסיכום:העלאת סכום הקצבה אומנם לא תפתור את הבעיה של אף חולה כרוני-אולם היא תאפשר יכולת קיום והישרדות, והקלה רבה ואפשרות של השגת טיפול הולם במצוקותינו הקשות והכאובות.
לטובת העניין נפתחה עצומה והציבור מוזמן להצטרף ולתמוך
